גז"ד למורשע בעבירות מין חמורות במתלוננת אותה הכיר דרך רשת חברתית באינטרנט

א.         כללי:

הנאשם הורשע, בתום שמיעת ראיות, בביצוע עבירות לפי סעיפים 345(ב)(2) + 345(ב)(3), 345(א)(1), 347(ב) בנסיבות 345(א)(1) + 345(ב)(2), 25 + 347(ב), 192 ו- 380 לחוק העונשין, התשל"ז -  1977 (להלן: "חוק העונשין"), קרי, אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות, ניסיון למעשה סדום, איומים ותקיפה הגורמת חבלה ממשית.

לא נשוב למכלול העובדות כפי שבאו לידי ביטוי בהרחבה בהכרעת הדין, נציין רק כי בתאריך 28/06/10 או בסמוך לכך, נוצר קשר בין המתלוננת לבין הנאשם, ברשת חברתית באינטרנט, בו הציג עצמו הנאשם באופן שיקרי תחת שם בדוי, ובנתונים אישיים כוזבים, כסטודנט ללימודי הנדסת מכונות מטבריה, רווק בן 25.

ביום 04/07/10, סמוך לשעה 20:00, נדברו המתלוננת והנאשם להיפגש, והנאשם הגיע לעיר מגוריה, מצויד באלכוהול, ופגש בה ליד ביתה. משם נסעו השניים במונית לחורשה, שם ישבו ושתו יחד משקאות אלכוהוליים.

במהלך מפגש זה, הנאשם ביצע במתלוננת את עבירות המין בהן הורשע, תוך שהוא מושך בשערותיה, מטיח את ראשה בשולחן בטון, מפילה ארצה, סוטר לה ומפשיטה מבגדיה.

לאחר כל זאת, החדיר את איבר מינו לאיבר מינה בעודה מתנגדת ובוכה, החזיק מעל ראשה בקבוק זכוכית ואיים עליה כי יפצע את פניה אם תתנגד לו, החדיר את אצבעותיו לפי הטבעת שלה ואף ניסה להחדיר את איבר מינו לפיה אך נכשל בכך בשל התנגדותה.

מעשיו הנ"ל של הנאשם הותירו על גופה של המתלוננת פציעות וחבלות ובכלל זה, קרע בפי הטבעת.

ב.         טיעוני באי כח הצדדים לעונש:

באת כוח המאשימה, בטיעוניה לעונש (ט/1) הפנתה למסכת האירועים כפי שתוארה בהכרעת הדין תוך שהדגישה  את החומרה שבמעשי הנאשם במתלוננת וטענה כי מסוכנותו נלמדת "מהמסוכנות הטבועה במהות העבירות בהן הורשע".

עוד טענה באת כח המאשימה, כי הנאשם פגע מינית במתלוננת באלימות וברוטאליות, תוך שהוא חובל בה ומטיל עליה אימה. את התנהגותו הגדירה כ"אכזרית וסדיסטית" ולאחר כל זאת, לא רק שלא נטל אחריות למעשיו, אלא, עשה לפגוע במהימנותה תוך שהוא מאלצה לעמוד על תוכן העדים וכלשונה: "לתאר את ליל הבלהות שעברה לפרטי פרטים".

בהתייחס לעבירות המין אותן ביצע הנאשם במתלוננת, נטען כי בתי המשפט ציינו לא אחת את חומרתן של עבירות אלה, את חומרת הפגיעה בנפשן וגופן של קרבנות עבירות המין ודבר הענישה המרתיעה המתחייבת ממעשים בזויים ונפשעים אלה.

בעניינו של הנאשם דנן, הדגישה באת כח המאשימה את עברו הפלילי של הנאשם (11 הרשעות קודמות ו- 21 תיקים פליליים) במגוון עבירות, ובכלל זה, עבירות מין (ט/2).

לפיכך, ביקשה באת כח המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל נפרד לכל אחת מהעבירות שבהן הורשע, וזאת מצטבר לכדי מאסר בפועל לשנים ממושכות, בהדגישה את ביצוע מעשה סדום ועבירות של איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות, בנוסף על עבירת האינוס בנסיבות מחמירות.

בנוסף לכך, ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת.

מנגד, ב"כ הנאשם, בטיעוניו לעונש, כצופה פני ערכאת הערעור, הניח בפנינו טיעונים בכתב (ס/1) אשר רובם ככולם נימוקי ערעור על הכרעת הדין בעניינו של הנאשם.

לא ניתן שלא לתמוה על בחירתו זו  של ב"כ הנאשם שהתייחס בהרחבה יתרה דווקא למתלוננת ו"להתנהגותה" כהגדרתו, במקום להציג את נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר בהן יש לתפיסתו כדי להקל בעונשו.

יתרה מכך, דברי הסנגור ואופן ביטויים בסיכומיו כלפי המתלוננת, אינם ראויים בלשון המעטה, ומוטב היה שלא היו נאמרים כלל. טענותיו נדחו בהכרעת הדין, וכל כולן נועדו לפגוע בשנית במתלוננת ולהכפישה.

ב"כ הנאשם הגדיר את אי רצונה של המתלוננת כי יוכן בעניינה תסקיר קרבן כ"התחמקות משירות המבחן", למרות שניתן לראות אי רצון זה כדבר לגיטימי של קרבן עבירה בפרט, כאשר אולצה לשוב ולשחזר את האירועים הטראומתיים  מספר רב של פעמים, וסיבותיה עימה.

יוער, כי בדיווחה של המפקחת המחוזית לנפגעי עבירות מין צוין כי, נמסר לה על ידי דודתה של המתלוננת שלאחרונה "אין עניין להיפגש עימה בשל הקושי שלה לשוב ולשחזר את האירוע ולשוחח על מצבה מאז" וכי מעייניה של המתלוננת כיום "מנותבים לשכוח את הדברים, להניחם מאחוריה ולחזור לחיות חיים נורמאליים".